ליווי רוחני רגיש תרבות

ליווי רוחני רגיש תרבות לקשישים יוצאי חבר העמים

1. ליווי רוחני:

מטרת ליווי רוחני היא לייצר מרחב בטוח להתמודדות רגשית ורוחנית עם החוויות העולות בעקבות הכרה גוברת של תהליך המוות. המוות הוא אינו אירוע חד פעמי, אלא תהליך מתמשך המתחדד בעוצמתו כאשר אדם עומד מול הזקנה והמחלה. מפגש עם המוות מציף את האדם לעיתים קרובות עם חרדות וסבל ברבדים הפיזיים, הרגשיים, הקוגניטיביים והרוחניים . כשם שהמין האנושי נעזר במיילדות בלידה, כך מן הראוי היה שניעזר באנשי מקצוע שיודעים להקל על המיתה .

ליווי רוחני מאפשר לאדם לחפש מענה לשאלות רוחניות שלא מוגבלת לתחומי הישרדות והתקדמות חומריות אלא מכוונות גם לצד הפנימי שעוסק בשאלות של ערכים ואמונות – על בסיס איזה תפיסות עולם אני עומד, מי אני, מה משמעות החיים עבורי, מה מקומי בתוך החיים. חיפוש המענה לשאלות אלו לא כרוך בהכרח בתפיסה דתית ואינו מושתת על אמונה במציאות אלוקים.

אין במטרתו של ליווי רוחני ללמד, לשפוט, לתת עצות או הכוונות למלווה, אלא להיות לצידו בזמן שהוא פוגש את ההרגשות והחוויות הנלוות להכרת מרכיב המוות בתוך החיים ובעת שהוא מחפש דרך להעניק משמעות לעצמו ולחייו, למרות ועם הכרת הסוף. מפגש זה מספק את צורכי המלווה בעזרת אוזן קשבת, אפשרות להביע את דעותיו, את השקפת עולמו, את אמונתו ואת רצונותיו. ליווי רוחני מחזק את המלווה ביכולתו להכיל ולהתמודד עם הקשיים הנפשיים ואף הפיזיים איתם הוא מתמודד.

ליווי רוחני כולל מתן כלים והדרכה להעצמה נפשית, חיפוש משותף למשמעות החיים, התמודדות משותפת עם אובדן, עבודה על בניית סיפור חיים, חיפוש אחר רוחניות ומשמעותה, צוואה רוחנית לנותרים, עיבוד הפרידות, האבל והשכול.

2. צורך בליווי רוחני לקשישים:

הזקנה כוללת מרחב של חוויות חיוביות כגון: חכמה, תובנה, יכולת להתבונן על חיים שלמים שנחוו כשלמות על כל משמעויותיהם, הנאה מראיית הצאצאים שנולדו ממני ובמובנים מסוימים ממשיכים אותי בחייהם (מראה, תכונות, נטיות, כישורים, הסתכלויות על העולם, וכד').

עם זאת, בעקבות הידרדרות פיזית ומנטאלית בסוף החיים הקשיש לעיתים קרובות מתמודד עם פחדים לאבד את תחושת העצמי שלו ומוצף רגשות קשים הכוללים: פחד ממוות; אי-נוחות מהתלות בסביבה, תחושת כיעור של הזקנה ואפרוריות החיים בעקבות צמצום גירויים חדשים, חרדה עקב פגיעה ביכולת קוגניטיבית ותפיסתית, דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון בגלל קושי להשלים עם ירידה בתפקוד, עם סימני הזקנה החיצוניים והפנימיים, חווית התרוקנות רוחנית, בדידות חברתית, תחושה שהחיים עברו בלי משמעות מספקת, פחד לצאת בלי זכר מן העולם, ולעיתים אף רצון כבר לצאת מן הזקנה ולמות.

ליווי רוחני מעניק מרחב לפגוש קשיים וחרדות אלו ולחפש דרכים להתמודד איתם ולתת משמעות לחיים הכוללים אתגרים ומגבלות חדשות בעקבות הזקנה. הקשיש זקוק למלווה רוחני שיהיה מוכן ומזומן להקשיב הקשבה פעילה של הבנה וכבוד ללא דרישות ובלי שיפוטיות.

3. קשיים המאפיינים קשישים יוצאי חבר העמים:

בנוסף לחרדות וקשיים המאפיינים קשישים בכלל, לקשישים יוצאי חבר העמים יש קשיים נוספים כתוצאה מאי-ידיעת השפה העברית, שוני תרבותי ומשברי הגירה.

איבוד הסטאטוס חברתי-תרבותי: חלק ניכר של עולים מחבר העמים היו משכילים ובעלי תואר אקדמי, הורגלו לקרוא הרבה, להתעניין בתרבות, אומנות, אקטואליה. הם גם לא רק שלטו בשפת אמם, אלא שהשפה שלהם הייתה עשירה מאוד. גם המעמד בעבודה היה גבוה עקב השכלתם, כישוריהם, ידע וותק. כאן בארץ המעמד שלהם השתנה מקצה לקצה. עבור הנכדים הם סתם סבים שעזרו לגדלם. לדעת הנכדים הסבים אינם מתמצאים בארץ בשום תחום: לא בחינוך ,לא בפוליטיקה, לא בהווי הצבאי. בארץ החדשה אין להם שליטה לא בשפה ולא בתרבות ולכן הם נתפסים על ידי הנכדים כמעין חייזרים וכלא רלוונטיים כמשאב להשתלבות והתקדמות בחברה הישראלית.
איבוד סטאטוס במשפחה: המשפחה היא גורם מלכד ומרכזי בתרבות הרוסית. לקשיש היה כבוד וסמכות בגידול הילדים והחלטות משפחתיות. כך שערך מרכזי בחברה היה תרומה לכלל ובתוכו למשפחה, הקשיש מיצב את מקומו במרכז המשפחה על ידי תרומתו להתפתחות הילדים.
בעקבות ההגירה, קשישים יוצאי חבר העמים מאבדים את הסטאטוס המרכזי שהיה להם במבנה המשפחתי הרב דורי. שינוי זה מתחולל בעקבות מספר גורמים הכוללים:
נורמות בישראל של משפחה גרעינית בשונה ממבנה של שלש-ארבע דורות בחבר העמים.
חוסר שליטה של הסבים בשפה העברית וחוסר היכרותם עם התרבות הישראלית מנטרלת את הרלוונטיות של הסבים עבור הדור הצעיר, במיוחד עבור הנכדים. אין לסבים יכולת לעזור במשימות לימודיות ואתגרים של השתלבות חברתית. לעיתים קרובות הנכדים לא מדברים רוסית שוטפת ולכן מתקשים ליצור מגע עם הסבים. ככל שהילדים גדלים ופחות נזקקים לעזרה קונקרטית, תפקיד הסבים נהיה שולי. שוליות זו מעלה בקרב הסבים תחושה של בדידות קשה ותחושה שהשתמשו בהם בזמן שהיה להם מה לתת ועכשיו בזמן חולשתם הם מאבדים סטאטוס ומקום בתוך המשפחה.

בדידות חברתית: הבדידות של הקשישים העולים מועצמת מול תחושת התלישות התרבותית והפער בין הציפיות להיות במרכז המשפחה לבין מקומם השולי, לאחר שהילדים לא תלויים יותר בעזרתם הקונקרטית של הסבים.

מעבר כפוי לבית אבות : יש נציגות גבוהה של קשישים יוצאי חבר העמים בבתי אבות (הרבה יותר גבוהה מאחוזם בחברה). סיבה לכך היא המצוקה הכלכלית של הקשישים. ילדיהם עסוקים בהתקדמות מקצועית וכלכלית ולא תמיד פנויים לטיפול בקשישים ואינם יכולים לממן עזרה חיצונית.

קשישים מרגישים את המעבר לבית אבות כבגידה מצד המשפחה. בית אבות נתפס כמוסד לאנשים מופקרים על ידי המשפחה לרשויות – מקום שאין בו השגחה ויחס אישי :"גידלתי אותם, נתתי להם את כל הנשמה שלי, והנה זורקים אותי מהבית".

חוסר אמון במוסדות המדינה: השלכה שלילית על בתי האבות נובעת מהתפיסה המקובלת בחבר העמים שמוסדות המדינה הם מקומות מפוקחים ומנוהלים על ידי שלטון אויב בשם מטרות פוליטיות ולא חברתיות במוקד שירותיו. כיוון שהעולים מחבר העמים לא סומכים על המוסדות, הם מתייחסים אל בתי האבות בחשדנות.

חוסר שירותים חברתיים ואירועי תרבות ברוסית: הפעילות החברתית בבתי האבות היא בשפה העברית ואין מענה לדיירים שאינם דוברי השפה. גם ערוצי טלוויזיה משודרים לרוב בשפה העברית. העולים מחבר העמים רגילים להשתתף באירועי תרבות כדרך למלא את החיים בתוכן רוחני. אין להם נגישות לאירועים אילו בבית אבות.
קושי של משפחת הקשיש להעניק תמיכה נפשית: ילדיהם של הקשישים עסוקים בעבודה ובזמן המועט שיש להם לבקר את הוריהם עסוקים לרוב בתמיכה חומרית. אין בתרבות הרוסית נורמה של התייחסות לרגשות וכלים לעבד אובדן. יש חוסר הרגל ואפילו רתיעה תרבותית לפנות לעזרה נפשית בהתמודדות רגשית.

4. צורך בליווי רוחני רגיש תרבות

קשישים יוצאי חבר העמים עומדים מול מגוון קשיים המאפיינים את כלל אוכלוסיית הקשישים וקשיים ספציפיים הנובעים מהגירה לארץ ולתרבות חדשה.

אין כיום מערכת של ליווי רוחני בשפה הרוסית. קשישים דוברי רוסית מהווים 25% מִדייָרי בתי האבות אך לא מקבלים שירותים נפשיים בשפה הרוסית. רגישות תרבותית לקשישים מחבר העמים כוללת לא רק שפה, אלא גם מאפיינים תרבותיים, כגון רגישות לחוסר אמון בדמויות חיצוניות ציבוריות, למחסור בנורמות תרבותיות-חברתיות של ביטוי רגשי. חשוב לקחת בחשבון גם את קשיי ההגירה כשלעצמם שהקשיש מתמודד איתם.

ליווי רוחני רגיש תרבות לעולים מחבר העמים צריך לקחת בחשבון מרכיבים כגון:

תרבות חשיפת רגשות שונה מהנהוגה בכלל החברה. אין תרבות של טיפול ועבודה סביב רגשות. יש הבחנה דיכוטומית בין חזק וחלש. פגיעות וחשיפת קשיים נתפסות כסימן של חולשה ולא של צמיחה. בנוסף, הקשישים יוצאי חבר העמים נולדו בתקופת שלטון סטאלין באווירה של בגידה והלשנות. הקשישים זוכרים היטב ששיחה בגילוי לב יכולה לגרום לתוצאות קשות.
חשדנות כלפי אנשי מקצוע בתחום הנפשי. תחת המשטר הסובייטי אזרחי חבר העמים פיתחו חוסר אימון באנשי מקצוע בתחום הנפש. יש אימון רק בתחום הבריאות הגופנית. בעקבות זה יש קושי לדבר על פגיעות רגשית וחרדה בכלל ובפרט מול אנשי מקצוע.
תפיסות רוחניות שונות של עולים מחבר העמים: (לתת רקע על תרבות רוסית). ליווי רוחני המושתת על ערכים של אמונה באלוקים לא מתקבל על דעתם של רוב יוצאי חבר העמים. כאמור, רוב הקשישים הם אנשים לא דתיים ולא מאמינים במובן הרגיל של מושג האמונה. התרבות של יהודים בחבר העמים מאופיינת במה שמכונה "אתיאיזם לא חומרני". אין אמונה באלוקים כאקסיומה של הקיום. אפילו ההפך, הם נגד הדת, כך הם חונכו וכך הם גדלו. כל מה שקשור לדת גורם להם להתרגז, ולעתים לכעוס. הרוחניות בשבילם היא למעשה שווה אינטלקטואליות: קריאה, אומנות, ידע, מדע וכו'. אך בגיל הזקנה יכולות אינטלקטואליות וקוגניטיביות נחלשות. לאור הידרדרות זו המלווה הרוחני עומד בפני בעיה קשה: על מה לעבוד? איך לפגוש את החלק הרוחני של המלוּוה?

מטרות של ליווי רוחני רגיש תרבות :

ליצור מרחב שיחה מוגן ובטוח, לבנות יחסי אמון וכבוד בין המלווה והמלווה.
לשפר את איכות החיים של המלווה ושל משפחתו דרך חיבור לעולמו הפנימי במקום בו נמצא המלווה.
להתחבר לתעצומות הנפש הרוחניים, לרגשותיו, לנסות להבין את משמעות החיים עבור אותו החולה.
לחזק את הכוחות הפנימיים של המלווה.
ללוות קשישים וחולים מול החרדות שלהם.

עקרונות פעולה:

גישה אינדיבידואלית: מלווים צריכים להבין איך הקשיש תופס את החיים שלו לפני ההזדקנות- מה הן האהבות וההרגלים. ליווי צריך להיות אינדיבידואלי מול סיפור אישי של כל קשיש. השאלה המרכזית של המלווה היא מה חשוב לאיש הספציפי הזה? איך אפשר לעזור לאיש זה לשמור את מה שהוא מרגיש, מהות הייחודית שלו – אפילו לתקופה קצרה, ובמידת היכולת של המלווה אפילו אם יכולת זאת מוגבלת.
גישת רגישות תרבותית: חשוב שהמלווה יפגוש את הקשיש או החולה מתוך רגישות תרבותית למאפיינים, כוחות וקשיים המייחדים את האוכלוסיה של יוצאי חבר העמים הן ברמה התרבותית והן בעקבות משברי הגירה .
מיקוד בעבודה משפחתית: בעבודה עם קשישים עולים חשוב לתת למשפחה מידע על מה שקורה אצל הקשיש, כדי שיוכלו לתת מענה הולם, כולל להיפרד, לבקש סליחה ולסגור מעגל. התרבות הרוסית לא נתנה מספיק כלים ועידוד לפיתוח מיומנויות של עבודה רגשית שמאפיינות תרבויות מערביות אחרות ולכן יש צורך מיוחד בעבודה עם בני משפחות של יוצאי חבר העמים שרוצים לתמוך בקשישים וחולים.

חיזוק השתייכות חברתית: חשוב לעודד שייכות לקבוצות של בני גילם, כדי לעזור לקשישים למלא את חייהם שנהיו מרוקנים. חשוב לעזור לקשיש להתמודד עם השאלה הנוקבת: מה יכול למלא את חיים שלהם חוץ מהנ